הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' איפרגן ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית לשיבוב לפיה טוענת התובעת כי על הנתבעים לפצותה ולשלם לה את מלוא הכספים ששילמה לבעלי הרכב המבוטח על ידה ואשר נפגע ע"י הנתבע 1 עת נהג ברכב שלו ו/או של הנתבעת 2 (כך לפי התביעה).

בכתב התביעה טוענת התובעת כי ביום 5.2.07 בשעה 11.30 או בסמוך לכך, בעוד הרכב המבוטח על ידה בלם ועצר בשל רכב שעצר לפניו, רכב הנתבעים שנסע מאחור לא הספיק לבלום, פגע ברכב המבוטח והסב לו נזקים.

התובעת טוענת כי הנתבעים אחראים לתאונה ועליהם לפצותה ולשפותה על הכספים ששילמה למבוטחה.

ביום 3.11.08 ניתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 2 אך בישיבת בית המשפט מיום 29.12.09 שהתקיימה בפני הסכימו הצדדים כי פסה"ד כנגד הנתבעת 2 יבוטל וכי הנתבעת 2 תימחק מכתב התביעה.

בכתב הגנה שהוגש מטעם שני הנתבעים ביום 26.11.08 נטען כי הנתבע 1 (להלן – "הנתבע") הוא הבעלים בפועל של הרכב מסוג סובארו והוא שנהג ברכב במועד התאונה.

לטענת הנתבע במועד הסמוך לקרות התאונה המתין עם רכבו בצומת מרומזר, על הנתיב המאפשר פניה לצד ימין לכיוון הוד השרון. הנהגת המבוטחת ע"י התובעת (להלן – "המבוטחת") המתינה ברמזור עם רכבה בנתיב המקביל לנתיב בו נהג הנתבע (לשמאלו של הנתבע) ואשר כיוון נסיעתו הינו ישר בלבד.

עם התחלף הרמזור לירוק החל הנתבע בנסיעתו כאשר בכוונתו היה לפנות לימין. בשלב זה ניסתה המבוטחת להשתחל במהירות עם רכבה לנתיב הנסיעה בו נסע הנתבע זאת ללא איתות ותוך שהמבוטחת משוחחת במכשיר פלאפון בידה. לפתע בלמה המבוטחת את רכבה אשר נכנס כבר באופן חלקי לנתיב בו נסע הנתבע והנתבע בלם אך לא הצליח למנוע את הפגיעה הקלה של רכבו ברכבה מאחור.

בישיבה המקדמית שהתקיימה בפני ביום 29.12.09 הסכימו עוד הצדדים כי אין למעשה מחלוקת בנושא הנזק והמחלוקת היחידה שנותרה להכרעה בתיק היא בשאלת האחריות וקרות התאונה.

ישיבת ההוכחות התקיימה בפני ביום 29.4.10 ובה העידו, מטעם התובעת, הנהגת המבוטחת, ומטעם הנתבע, הנתבע עצמו ועד נוסף נוסע שישב עמו ברכב בעת התאונה, מר יהודה דרעי.

לאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בע"פ.

הכרעה

לאחר שעיינתי בכל המסמכים והתמונות שהוצגו בפני ולאחר ששמעתי את העדים בבית המשפט אני קובע כי אכן הנתבע פגע ברכב המבוטח ע"י התובעת מאחור וזאת מכיוון שלא שמר מרחק כנדרש על מנת למנוע את הפגיעה ולכן עליו לפצות את התובעת על הסכומים ששילמה למבוטח, אך יחד עם זאת אני מקבל את גרסת הנתבע שהיתה אמינה עלי, כי הנהגת המבוטחת הגיעה משמאל ופנתה ימינה אל תוך נתיבו של הנתבע בחוסר זהירות, מעשה או מחדל המהווים רשלנות תורמת אשר הנתבע זכאי ליהנות ממנה.

איני מקבל את גרסת הנהגת מטעם התובעת לגבי התנהלותה לפיה פחדה לצאת מרכבה על מנת להחליף פרטים עם הנתבע וסביר להניח כי גרסתו של הנתבע כי אותה נהגת שוחחה בטלפון הנייד במועד התאונה היא נכונה.

בנסיבות העניין אני קובע כי הרשלנות התורמת של הנהגת מטעם התובעת הינה בשיעור של 50%.

אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה בניכוי רשלנות תורמת של 50% ובסך של 5,612.50 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה (22.5.08) ועד לתשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין וכלל התנהלות הנהגת המבוטחת אני קובע כי על הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

התשלום יבוצע בתוך 30 ימים באמצעות משלוח שיק לפקודת ב"כ התובעת עו"ד שרגא בודה.

ניתן היום, כ"א סיון תש"ע, 03 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: